חברי וחברותיי בליכוד, למה לי פוליטיקה עכשיו?

במהלך שלושים השנים האחרונות ובעצם בכל שנות חיי, זכיתי לפעול למען העם, הארץ והתורה במגוון רחב של תחומים - בדרך כלל יוזמות שיזמתי. צברתי ניסיון רב בהובלה, בניהול ובעשיה ציבורית, בעסקים, בחינוך, במשפט ובחיים עצמם. זכיתי להקים משפחה חמה, להוביל ולהיות חלק מקהילה שצלחה משבר חיים משנה מציאות. עם הניסיון הזה באתי לכנסת כדי לתת, לעשות, לפעול בכל תחומי החיים - בע"ה.

אני מזמין אתכם לקרוא את החזון שלי, ה'אני מאמין' שלי שפרוס כאן לפניכם. לעבור על מה שכבר הספקתי לעשות כח"כ חדש בתקופה קצרה ומורכבת. אם אתם חולקים איתי את אותם רעיונות ואמונות הצטרפו אלינו ויחד נפעל לתקן ולשנות!

החזון הזה נולד מהשטח — מהמאבקים הציבוריים, מהעשייה הפרלמנטרית ומהמחויבות לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל.

בע"ה נעשה ונצליח.

הגיע הזמן להנהגה! אני מאמין.

כבן להורים שעלו ארצה היישר אל המעברות בגבעת אולגה ובבית ליד, ולמרות הקשיים הקימו משפחה לתפארת, משפחה עמלה וחלוצית וערכית ותורמת, כמי שהמשיך את דרכם ויצא אל מרחבי העשיה החינוכית, הציונית-התיישבותית והעסקית, כמי שממשיך את דרכם אני מאמין שבשלה העת בה אנו בני דור העולים, בני דור חרות והרביזיוניסטים, הימין האידיאולוגי, המסורתיים והמאמינים, הגיע הזמן שנזקוף קומה ונוביל את מדינת ישראל באופן מלא ומוחלט! בהיותינו רוב מובהק זו זכותינו המוסרית לנהל את המדינה ולהוביל אותה על פי מיטב שיקול דעתינו וצו הציבור האדיר העומד מאוחורינו.

אני מאמין שחובתינו לעשות זאת תוך התחשבות בכלל אזרחי ישראל ובדעת המיעוט והקפדה מלאה על זכויות כל אזרח, כל אדם, כל יהודי באשר הוא. אחרי עשרות שנים בהן ניסינו להוביל את המדינה על פי דרכנו בחוסר הצלחה, הגיע זמן שינוי - המדינה היא של כולם. הגיע הזמן להחזיר את המדינה לעם.

מאז מהפך 77 כשהימין המסורתי ניצח לראשונה בבחירות, החל השמאל בתהליך של העברת מרכז הכובד ומוקדי קבלת ההחלטות בניהול המדינה, אל בתי המשפט, הייעוץ המשפטי והפקידות הכלכלית והבטחונית.

רק בקדנציה האחרונה, כשהקואליציה נבנתה על מפלגות הימין בלבד, החל ניסיון אמיתי, להחזיר את הכוח לעם, ניסיון שנתקל בהתנגדות עזה של ההגמוניה והשמאל בישראל עד כדי פרוק הצבא והמדינה ערב השביעי באוקטובר.

המאבק לפתיחת מוסדות המדינה לציבור הרחב לא תם. גם כיום יש המבקשים להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות, לפטר שר נבחר, למנוע פיטורי יועמ"שית, למנוע מינוי ראש שב"כ וראש מוסד, ונציב שרות המדינה ופקידים אחרים שלא באו מקרבם ושמסמלים בעיניהם את הימין המסורתי.

מאז שנכנסתי לכנסת, בקדנציה האחרונה הגשתי חוקים רבים שנועדו לפרק מנגנוני כוח אותם הם יצרו כשמורות טבע המיועדות להם בלבד והופכות אותנו - רוב העם הגדול לניצבים חסרי השפעה.

בדיוק לשם כך הגשתי את חוק השכר המשווה את שכר השופטים לשכר החכים והשרים; חוק הדירקטורים המוציא את השליטה במינוי דירקטורים לחברות הממשלתיות ומחזיר אותו לידי השרים נבחרי הציבור; חוק המל"ג המוציא את תקציב העתק של האקדמיה מידי האוניברסיטאות ומחזיר אותו לממשלה ולכנסת; חוק היועמ"שים המנתק את היועמ״שים במשרדי הממשלה מהיועץ המשפטי לממשלה ומכפיף אותם לשרים; חוק התאגיד המחזיר את תקציב התאגיד לתקציב המדינה ולפיקוח הכנסת על תקציב זה, חוק השימועים הדורש מפקידים בכירים לערוך שימוע בכנסת טרם למינוי ועוד ועוד חוקים שנועדו להחזיר את השליטה לעם ולנבחרי הציבור - להחזיר את המדינה לעם.

לצערי, בחלק מהחוקים לא עלה בידי לסיים את הליכי החקיקה במהלך התקופה הקצרה יחסית - פחות משנתיים - בה כיהנתי כחבר כנסת.

בעזרת ה', ובעזרתכם, בקדנציה הבאה, בכוונתי להביא חוקים אלו לגמר ולהכניסם לספר החוקים של ישראל. או אז מוקדי כוח מאוד משמעותיים – האקדמיה, התקשורת, היעוץ המשפטי לממשלה, החברות הממשלתיות, מערך השפיטה ועוד יעברו לשליטת הציבור ונבחריו.

חברים יקרים אין לנו את הפריבילגיה להתעייף או להתייאש. בקדנציה האחרונה היו לנו הצלחות חשובות גם אם חלקיות בלבד. המשימה רחוקה מלהסתיים – את האזיקים שהם שמו על ידי נבחרי העם במשך חמישים שנה, (לעיתים מלווים בגזענות ועליונות), לא נוכל לנתק ביום אחד אבל אנחנו חייבים להמשיך ולפעול בשום שכל, בנחישות ובהתמדה עד השחרור המלא וסיומו של המצב הבלתי נסבל אותו אנחנו חיים שעה שעה.